במאמר זה ננסה להבין מהי ההומאופתיה הקלאסית. אנשים רבים מבלבלים אותה עם שיטות טיפול אחרות כגון דיקור סיני, תוספי תזונה, שיטות עיסוי שונות ועוד.

ההומאופתיה קלאסית היא שיטת טיפול שהתפתחה בגרמניה לפני למעלה מ 200 שנה על ידי רופא גרמני בשם סמואל האנמן.
ההומאופתיה רואה במרכז הטיפול את האדם החולה בכללותו ואינה מתייחסת רק לסימפטומים החיצוניים המבטאים את המחלה. לכן במהלך הטיפול ההומאופת שם דגש גם לתופעות הפיזיות מהן האדם סובל וגם לתופעות הנפשיות ומנסה להבין את ההקשר בין התופעות השונות.

הסימפטומים הפיזיים הם בעצם סימני האזהרה של הגוף המבטאים חוסר איזון פנימי עמוק יותר, לכן טיפול המתייחס רק לסימפטומים הפיזיים אינו פותר את מקור הבעיה אלא גורם לדיכוי של הסימפטומים.
אם ניקח לדוגמא אדם הסובל ממיגרנות וכאבי ראש- יש כ 700 תרופות הומאופתיות היכולות להתאים לאנשים הסובלים ממיגרנות, אולם כל אחת מהתרופות האלו מבטאת מיגרנה כתוצאה מחוסר איזון פנימי אחר לחלוטין, אדם אחד יפתח מיגרנות כתוצאה מכך שהוא פרפקציוניסט יתר על המידה וכל שינוי בתוכניות אותן הוא תכנן יגרום לו לכאב ראש, אדם אחר החל לסבול ממיגרנות לאחר שחווה אהבה נכזבת ובכל פעם שמתעוררים אצלו רגשות חזקים הוא מפתח התקף מיגרנה חריף, ואדם אחר עצבני ושתלטן ובכל פעם שלא עושים בדיוק מה שהוא אומר הוא מפתח התקף מיגרנה. אצל כל אחד מהם התוצאה דומה- כולם סובלים מהתקפי מגרנה חזקים, אולם לכל אחד מהם יש סיבה שונה לכאבי הראש ולכן כל אחד יקבל רמדי הומאופתית אחרת שצריכה תהיה לפתור את חוסר האיזון הפנימי, ועל ידי כך לפתור גם את הבעיה החיצונית.

דוגמא נוספת היא ילד הסובל מדלקות גרון חוזרות- הטיפול הקונבנציונאלי הנפוץ יהיה טיפול אנטיביוטי שלא יפתור את נטיית הילד לפתח דלקות גרון, זה בעצם טיפול "מכבה שרפות" המטפל רק בדלקת עצמה. כאשר הילד יגיע לטיפול הומאופתי על ההומאופת להבין מה הסיבה שבגללה הילד מפתח דלקות גרון, יכול להיות שהוא חווה נטישה על ידי ההורים כאשר הוא עבר לגן, יכול להיות שהוא ילד סגור מאוד שאינו מבטא רגשות ולכן הפתולוגיה התפתחה דווקא באזור הגרון. כל דוגמא כזו מתאימה לרמדי הומאופתית שונה לגמרי שתטפל במקור הבעיה וכך תפתור את נטיית הילד לפתח דלקות דווקא בגרון.

התרופה ההומאופתית (רמדי) מכוונת לשורש הבעיה וכך בעצם מביאה את האדם לרמת בריאות גבוה יותר, היא מספקת אינפורמציה לגוף כיצד לגרום לתהליך ריפוי עצמי בצורה עדינה ובטוחה.

עקרונות ההומאופתיה:

1. חוק הדומה– על פי עקרון זה חומר שיכול לפתח סימפטומי מחלה אצל אדם בריא, ירפא את אותם הסימפטומים של אדם חולה כאשר יינתן במינון הומאופתי.  לדוגמא: בואו נחשוב רגע על השפעת הבצל על הגוף, כאשר אנו חותכים בצל הבצל גורם לנו לדמעות, נזלת והתעטשויות רבות. התרופה ההומאופתית שהוכנה מבצל מתאימה למצבים מסוימים של אלרגיה המתבטאת בסימפטומים דומים.

המילה הומאופתיה מורכבת מהמילים הומאו = דומה ופאתוס = סבל , כלומר סבל דומה.
כלומר דומה בדומה מרפא.

2. עקרון המנה המינימאלית– תפקידה של התרופה ההומאופתית הוא לגרות את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף ולא להשפיע באופן ישיר על הפתולוגיה, כך בעצם לגרום למצב בו הגוף לומד לרפא את עצמו ומטפל בפתולוגיות אותן הוא פיתח, לכן השימוש בתרופות ההומאופתיות יהיה תמיד במינונים נמוכים מאוד ובמנות קטנות שאינן גורמות לתופעות לוואי.

3. עקרון האינדבדואליות– ההומאופתיה מתייחסת לכל אדם חולה בצורה אינדבדואלית, תפקידו של ההומאופת להבין את המאפיינים המייחדים את האדם ואת הפתולוגיה ממנה הוא סובל וכך להתאים לו רמדי הומאופתית המתאימה בדיוק לו ולחוסר האיזון ממנו הוא סובל. לדוגמא 5 אנשים הסובלים משפעת יכולים לקבל 5 תרופות הומאופתיות שונות לחלוטין.

4. השימוש בתרופה אחת – ההומאופתיה רואה את האדם כמכלול אחד ולכן ההומאופת צריך להתאים רמדי הומאופתית אחת שתכסה את כל תמונת המחלה של המטופל ותתאים גם לסימפטומים הפיזיים וגם לסימפטומים הנפשיים מהם הוא סובל.

5. עקרון אימות התרופה (פרובינג)– כל חומר ממנו הוכנה תרופה הומאופתית עובר בשלב הראשוני תהליך בדיקה הנקרא פרובינג. במהלך תהליך זה החומר עובר סדרה של מיהולים וניעורים והופך לרמדי הומאופתית. לאחר מכן הוא נבדק במשך תקופה ארוכה ובמינונים חוזרים על קבוצה גדולה של אנשים בריאים (ביניהם גם קבוצת ביקורת המקבלת פלצבו) המפוקחת על ידי הומאופתים מנוסים. במהלך זמן זה נרשמים כל הסימפטומים הפיזיים והנפשיים שהרמדי מעוררת אצל אנשים בריאים אלו ומתקבל רישום של מכלול הסימפטומים אותם הרמדי ההומאופתית יכולה לעורר. מידע זה נבדק לאחר מכן בצורה קלינית ולאחר מכן מתווספת הרמדי החדשה "לסל התרופות ההומאופתיות".
בצורה כזו המידע המתקבל לגבי כל רמדי הומאופתית מדויק מאוד מכוון שכל רמדי הומאופתית נבדקה על בני אדם וכל הסימפטומים אותם היא יכולה לעורר נרשמו בצורה קפדנית והסיכוי שהיא תעורר תופעות אחרות קלוש מאוד. כך גם אין לנו צורך בניסוי על בעלי חיים.

הריפוי על פי הרפואה ההומאופתית  הוא מצב בו האדם לומד להתמודד בצורה נכונה עם שינויים חיצוניים המשפיעים עליו, ופועל להגשמת היעוד האמיתי בחייו, בריא וחופשי ממגבלות.

קצת היסטוריה

ההומאופתיה הקלאסית פותחה על ידי ד"ר סמואל האנמן (1843-1755) רופא גרמני וכימאי . האנמן שעסק ברפואה שנים רבות הבין שהאנשים בהם הוא מטפל ברפואה הקונבנציונאלית הופכים חולים יותר ויותר במשך הזמן ומצב בריאותם אינו משתפר. הרפואה בת זמנו התבססה בעיקר על הקזות דם ושימוש בחומרים רעילים כמו כספית וגופרית.

הוא החליט לפרוש מטיפול בחולים ופנה לעסוק בתרגום של ספרות רפואית (הוא דיבר מספר רב של שפות ביניהן גם עברית). במהלך תרגום ספר רפואה שהתייחס ליעילות הכינין על חולי מלריה, האנמן שם לב לתופעה מעניינת, הפועלים שעסקו בהפקת הכינין מעץ הצ'ינקונה ונחשפו לעץ באופו יומיומי, החלו לפתח סימפטומים הדומים לסימפטומי מחלת המלריה שכללו חום גבוה ומחזורי, צמרמורות רבות והזיות. כאשר הם הפסיקו לעבוד למשך זמן מסוים הסימפטומים פסקו בהדרגה.

האנמן שהיה חוקר מטבעו החל לחקור את מנגנון הפעולה הזה, הוא בדק על עצמו ועל קרובי משפחתו מספר גדול של חומרים שונים שהיו בשימוש באותה תקופה וניהל רישום מדויק של סימני המחלה הפיזיים והנפשיים שהם מפתחים, לאחר מכן כאשר הגיעו אליו חולים עם סימפטומים דומים הוא התאים להם את אותן התרופות ושם לב שמתרחש אצלם תהליך של ריפוי עמוק.

הוא בדק את מנגנון הפעולה הזה במשך זמן ממושך ובשנת 1796 פרסם מאמר ראשון בו כתב על המושג "הומאופתיה"  והגדיר את חוק הדומה, או בלטינית similia similibus curentur כלומר דומה בדומה מרפא. על פי חוק זה חומר היכול לפתח אצל אדם בריא סימפטומי מחלה מסוימים ירפא את אותם הסימפטומים אצל אדם חולה.

האנמן פיתח שיטה להפקת התרופות ההומאופתיות הכוללת מספר גדול של מיהולים וניעורים של החומר ממנו מופקת התרופה (מינרל,צומח, חי וכו'). בצורה כזו התרופה (הרמדי) ההומאופתית אינה מכילה חומר (מוליקולארי), אלא פועלת על הגוף "כאינפורמציה מרפאה" (ניתן לומר שה"חומר" הפעיל/מרפא הוא האנרגיה של החומר אותו מהלנו), כך שהרמדי אינה גורמת לתופעות לוואי או למצבי התמכרות כלל. הוא פרסם את הבנותיו ומסקנותיו לגבי מצבי בריאות וחולי ודרך הטיפול ההומאופתית בספרו "the organon of medicine" ספר שזכה לתפוצה עולמית ויצא ב 6 מהדורות במהלך חייו של האנמן. בנוסף פרסם ספרים נוספים ובהם מידע מפורט על התרופות ההומאופתיות שהכין ועל הבנתו את המחלות הכרוניות של המין האנושי.

האנמן סחף אחריו מאמינים רבים מכל אירופה שהגיעו אליו לטיפול. ההומאופתיה הוכיחה עצמה כיעילה מאוד גם בטיפול במגפות הגדולות שפקדו את אירופה באותה תקופה. הרפואה ההומאופתית  הכתה גלים ברחבי העולם ותלמידיו של האנמן חלשו על אירופה וגם  על ארה"ב.

במאה ה-19 היו בארה"ב יותר בתי חולים הומאופתים מאשר בתי חולים קונבנציונאלים ומאות אלפי חולים נעזרו בהומאופתיה בטיפול בבעיות שונות ומגוונות.

בתחילת המאה ה-20 כתוצאה משילוב של נסיבות פוליטיות שונות והתערבות של גורמים כלכליים (חברות התרופות הקונבנציונאליות ואיגוד הרופאים האמריקאי) נעצרה התפתחות ההומאופתיה בארה"ב ובאירופה לפרק זמן ארוך.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20  חזרה ההומאופתיה להוות את שיטת הטיפול המשלימה הרווחת ביותר ברחבי אירופה, והיא הולכת ומתפתחת מאז באופן מרשים במדינות רבות ברחבי העולם וביניהן אנגליה, הולנד, צרפת, איטליה, יוון, ברזיל, הודו, רוסיה, אפריקה וארה"ב. במדינות אירופה גדל מספר המטופלים בהומאופתיה בכ- 20% מידי שנה.

בית המלוכה האנגלי תומך נלהב בהומאופתיה הקלאסית, משפחת המלוכה האנגלית מטופלת בהצלחה בהומאופתיה כבר למעלה מ- 150 שנה.

בישראל במהלך ה-20 שנה האחרונות גדל מספר המטפלים והמטופלים בהומאופתיה באופן משמעותי. כיום ניתן לקבל טיפוליי הומאופתיה גם במסגרת קופת החולים. כמו-כן הוקמה "האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית" המפקחת על הכשרתם המקצועית של ההומאופתים הקלאסיים בארץ.

הרעיון ההומאופתי ביהדות:

למרות שאת החוקים ואת הפילוסופיה ההומאופתית פיתח ד"ר סמואל האנמן במאה ה 18, ניתן למצוא את הרעיון ההומאופתי והשימוש בחוק הדומה כבר בתקופת התנ"ך. בספר שמות פרק ל"ב מתוארת דרך התמודדותו של משה עם חטאי העם לאחר שבנו את עגל הזהב. משה בעצם מרפא את העם מחטאו על ידי ריסוק עגל הזהב, טחינתו עד דק ומהילתו במים והשקיית בני ישראל החוטאים במים בהם נמהל העגל. או ככתוב "וייקח את העגל אשר עשו ויישרף באש ויטחן עד אשר דק, ויזר על פני המים וישק את בני ישראל"
דוגמא נוספת מן התנ"ך היא סיפור נחש הנחושת בספר במדבר פרק כ"א , חלק גדול מהעם מת לאחר שנפגעו מהכשות  נחשי השרף שה" שלח להם. בהוראת ה" משה בנה נחש שרף מנחושת והרכיב אותו על מקל וכל מי שננשך הביט בו ונרפא. "ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס, והיה אם נשך הנשך את האיש והביט אל נחש הנחושת וחי".
כך הפך משה בעצם להומאופת הראשון בהיסטוריה עוד לפני שחוקי ההומאופתיה נתגלו ובוססו על ידי האנמן.

התרופות ההומאופתיות:

כיום יש בשימוש יותר מ 3000 תרופות הומאופתיות (רמדי) המוכנות ממגוון רחב של חומרים, חלקן מוכן מצמחים שונים הנאספים ממקומות שונים ברחבי העולם, חלקן ממינראלים שונים, וחלקן ממלכת החי (בצורה שאינה גורמת סבל לחיות).
הרמדי ההומאופתית עוברת סדרה גדולה של מיהולים וניעורים הגורמים להעצמת כוחות הריפוי הטמונים בחומר וניטרול תופעות הלוואי.
מטרת הרמדי ההומאפתית היא גירוי כוחות הריפוי הטבעיים הטמונים בגוף והחזרת האדם למצב בריא הרמוני ותקין. בתהליך זה הגוף לומד בעצם כיצד להתמודד עם תהליכי חוסר איזון עתידים וכך מונע התפתחות תהליכי מחלה עתידיים.
הרמדי ההומאופתית משפיעה על הגוף בצורה אינפורמטיבית ובעצם מספקת לו את האינפורמציה החסרה לו כדי להבריא.
התרופות ההומאופתיות בטוחות לשימוש לכל שלבי החיים- תינוקות, ילדים, מבוגרים ונשים בהריון.
הן אינן רעילות, אינן ממכרות ואין להן תופעות לוואי.

עלות הרמדי ההומאפתית – בד"כ כמה עשרות שקלים בודדים והשפעתה ארוכת טווח, חשוב לשים לב לכך, אם הייתם אצל מטפל שרשם לכם מספר תרופות הומאופתיות בעלות גבוהה הוא אינו הומאופת קלאסי.

למידע נוסף, יעוץ טלפוני ראשוני או קביעת תור אשמח אם תצרו איתי קשר
דורון יוחננוב r.c.hom הומאופת קלאסי 052-2552231